זה היה לא כוחות מההתחלה ועד הסוף. מביך לראות את קבוצת מפעלי ים המלח בכדורסל מתרסקת ונקלעת לפיגור עמוק של 1-18. רק אחרי חצי מחצית, היא הצליחה לקלוע סל שדה ראשון, 3-18 מפרי ידיו של מספר 7 שלום שלומי בוזגלו. בהפסקה, אחרי 15 דקות, התוצאה הייתה 9-38 ובסיום 22-60. כמעט 40 נקודות הפרש, לזכות קבוצת חדר הכושר "בלאק צ'רי" מכבי ירוחם.

איך התדרדרה האימפריה של מפעלי ים המלח, קבוצה שזכתה באליפויות בליגה למקומות עבודה ו/או התמודדה בצמרת על התואר במשך שנים רבות?! ים המלח נמצאת כרגע במקום התשיעי והאחרון של הליגה הלאומית (הליגה הבכירה) עם שמונה הפסדים בשמונה משחקים, ללא אף ניצחון, בדרך הבטוחה לירידה לליגה הארצית.

מאמן ים המלח, תומר בורופקר הוותיק, "מאשים" קודם כל את הקבוצה היריבה, שרומסת את הליגה עם תשעה ניצחונות בתשעה משחקים, היחידה בענף שהיא בלתי מנוצחת. בורופקר: "זו קבוצה של כוכבים צעירים מירוחם ודימונה. זו לא קבוצה של מקומות עבודה. אין ערך ספורטיבי למשחק כזה".

בצר לו פנה בורופקר למאמן של קבוצת רותם אמפרט נגב, אלופת העונה הקודמת, אהרון דנציגר, שגם הוא כבר הפסיד לקבוצה מירוחם, שמשחקת בליגה ב' של איגוד הכדורסל, והופתע מתשובתו. דנציגר: "אין מה לעשות. זו קבוצה אורחת. כבר היו קבוצות כאלה בליגה, חבר'ה שהתארגנו והצטרפו. הבעיה היא לא הקבוצה הזו, אלא הקבוצות האחרות שהן לא לוקחות ברצינות את הליגה. לא מתאמנים, לא משחקים ברחוב כדורסל עממי, לא באים ומשקיעים".

רכז הענף, מישל דלויה, נדרש לסוגיה והגיב: "קודם כל, הם קבוצה אורחת. בוא נתחיל מזה. כלומר, שגם אם הם יזכו באליפות, הקבוצה שבמקום השני תקבל את האליפות. מעניין שהקבוצות החזקות בליגה – רותם, קמ"ג והמשטרה, שהפסידו ל'בלאק צ'רי', לא מתלוננות. רק החלשות באות בטענות".

מאמן ים המלח, תומר בורופקר, מודה: "אנחנו השנה ממש גרועים. רמה ממש נמוכה. יש לנו המון פצועים. דווקא בספורטיאדה באילת לא מזמן הגענו עד לגמר וזכינו במקום השני. בגמר נפצעו לנו שלושה שחקנים הכי בכירים שיש – שלומי צרפתי, אבי שגיא ואביחי וקנין. אנחנו מחכים להחלמתם ונעשה את כל המאמצים כדי לא לרדת ליגה. לא נוותר עד הסוף, אבל אנחנו מבינים שזה הולך להיות קשה".

קשה העונה גם לאלופה, כנראה היוצאת, רותם אמפרט נגב, שסוחבת כבר שני הפסדים. "אל תרשום 'האלופה היוצאת', אל תספיד", כועס המאמן האגדי אהרון דנציגר. "אנחנו לא לוזרים. הליגה עוד ארוכה. אנחנו עוד ננצח אותם, את ירוחם. הם כולה חמישה שחקנים. נבוא עם ההרכב החזק וננצח! עוד לא התחלנו סיבוב שני בכלל, הם עוד יפסידו. איך נצא מהמשבר? נקנה שחקני חיזוק בחלון ההעברות"...

אחרי שבמחזור הקודם הפסידה רותם למשטרה, היא פגשה ביום שני בערב 26/1/26 קבוצה אורחת של חברים כבר כמה שנים, "נגב טים", שהובילה 0-3. שלשה של צלף הליגה, רונן אוחיון ו-3-3. רותם התקשתה מאוד בדקות הראשונות של ההתמודדות, אבל מזל שיש לה את אוחיון, שצלף עוד שתי שלשות והוסיף סל שדה רגיל והעלה את קבוצתו ליתרון מבטיח, 5-13 ו-8-19 במחצית.

אוחיון הנמרץ והתזזיתי "השתולל" במגרש מרוב התלהבות יוקדת וצבר עבירה שלישית ומיותרת. המאמן שלו ייבש אותו על ספסל המחליפים במחצית השנייה ולא היה מי שיקלע. "נגב טים" צמצמה וצמצמה את ההפרש, אך לא הצליחה לנצח. 30-36 בסיום לרותם ואוחיון התנצל, על שלא היה במיטבו: "אני עם שפעת. חולה עם נזלת. תיזהר שלא אדביק אותך"... רק בריאות, צלף.

המשחק השלישי ברצף אותו שפטו בהצלחה יתרה אהוד מרציאנו ויצחק טולדנו וניהלו במקצועיות במזכירות ולדימיר גרביץ ותמיר זטלאווי, היה בין שירות בתי הסוהר לבית החולים סורוקה, שתי קבוצות שנמצאות בשיפולי הצמרת. שב"ס, בתלבושת כתומה בוהקת, הופיעה עם סגל גדול ומרשים ושחקן מפתיע: כדורגלן העבר של הפועל באר שבע, אלעזר לביא, בן ה-45, שוויתר על צפייה בדרבי התל-אביבי הגדול, כדי לשבת על הספסל של שב"ס בכדורסל.

שב"ס הובילה 0-3 מול קבוצת בית החולים סורוקה, בהדרכתו של המאמן אופיר סאסי, שסבל מחסרונם של שחקנים, אנשי צוותים רפואיים שהיו במשמרת בעבודה, כפי שהעיד הקפטן, רומן צירקין. היה זה משחק צמוד ביותר. בהפסקה התוצאה הייתה שיוויון 12-12. בסיום הוכרע המשחק על חודו של סל אחד, 27-29 לזכות סוהרי בתי הסוהר של יגאל צריקר.